בן אבו נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות, כאשר בבסיס הבקשה עומדים מועד תאונת הדרכים שעברה התובעת ביום 16.5.06 ומועד הגשת התביעה שבפני שהינו 24.8.09, דהיינו כ-3 שנים ושלושה חודשים.

סעיף 31 לחוק חוזי ביטוח תשמ"א-1981 קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא 3 שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח ומכאן הבקשה שבפני.

2.ב"כ התובעת ביקשה לדחות את הבקשה תוך שהיא טוענת שמרשתה שוחחה טלפונית לאחר אירוע התאונה עם נציגי הנתבעת וזו הודיעה לה כי רק לאחר מתן החלטה על ידי המל"ל בנוגע לנכותה הצמיתה, תוכל להגיש את תביעתה לתגמולי הביטוח. עוד נטען שהתובעת לא פנתה לבאת כוחה לצורך הגשת התביעה על אף שהיתה מיוצגת וכי נציגי הנתבעת הטעו את התובעת וכי טענת ההתיישנות הינה בגדר חוסר תום לב משווע. עוד נטען שהתובעת הגישה את תביעתה בסמוך לאחר קביעת דרגת נכותה הצמיתה על ידי הוועדה הרפואית שליד המל"ל וכי המדובר בהתיישנות שלא מדעת וכן בהודעה בזכות מצד הנתבעת.

3.ב"כ הנתבעת ביקש לחלוק על דברי ב"כ התובעת תוך שהוא הפנה לסעיף 31 לחוק חוזי ביטוח, לסעיף 8 לחוק ההתיישנות וסעיף 9 לחוק ההתיישנות ולפסיקה מתאימה.

4.התובעת טענה כאמור שהיא שוחחה טלפונית עם נציגי הנתבעת ואלה ביקשו ממנה להמתין עד לקביעת דרגת הנכות. באותם זמנים היתה התובעת מיוצגת על ידי עו"ד וניהלה הליכים מקבילים בנוגע לתאונת הדרכים. היה על התובעת לפנות לבאת כוחה בנוגע לפוליסת הביטוח נשוא תביעה זו ומשלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה. לא יעלה על הדעת שאדם מיוצג ומחזיק בידיו פוליסת ביטוח ונוקט בהליכים בנוגע לאירוע מסוים, לא יפנה ולא יתייעץ ולא ישאל ולא יברר עם בא כוחו, תוכן שיחה טלפונית שניהל עם נציגי הנתבעת, זאת בהנחה ששיחה זו אכן התקיימה.

5.סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כי אם נעלמו מן התובע עובדות המהוות את עילת התביעה, נסיבות שלא היו תלויות בו ובזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותה, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה. בהתאם לסעיף 8 הנ"ל עובדות המהוות את עילת התביעה אמורות להתגלות במועד מאוחר יותר ולא כך המצב שבפני. לא נטען בפני כי היה גילוי מאוחר שהרי התובעת טענה בכתב תביעתה כי קיימה שיחה טלפונית עם נציגי הנתבעת, כך שהיא היתה מודעת לזכויותיה על פי הפוליסה.

6.סעיף 9 לחוק ההתיישנות קובע כי אם הודה נתבע בכתב או בפני בית המשפט, בין בתקופת ההתיישנות או לאחריה, בקיום זכות התובע, הרי שמנין תקופת ההתיישנות יחל ביום ההודעה. הנתבעת הכחישה לאורך כל הדרך בקיומה של שיחת הטלפון וב"כ הנתבעת הצהיר בפני כי נערכו בדיקות ובירורים בנוגע לשיחה הנטענת ולא נמצא כל תימוכין לכך. אין בפני כל הודעה בכתב או הודעה ברורה וחד משמעית בנוגע להסכמת הנתבעת להארכת מועד ההתיישנות ואף אין בפני כל מסמך המאשר את דברי התובעת לפיהם נציג הנתבעת הודיע לה כי עליה להמתין עד לאחר קביעת דרגת נכותה.

7.במצב דברים זה ומאחר והתובעת נמנעה מפניה כלשהי לנתבעת, לא באמצעות באת כוחה ולא בכל דרך סבירה אחרת, אני קובע כי מנין תקופת ההתיישנות חל ביום האירוע, דהיינו ביום 16.5.06 ומשהוגשה התביעה ביום 24.8.09 – הרי שהיא התיישנה ואני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות הענין ועל אף שהיה מקום לחייב בהוצאות, אני נמנע מלעשות כן.

ניתנה והודעה היום ג' אב תש"ע, 14/07/2010 במעמד הנוכחים.

זאיד פלאח, שופט

הוקלד על ידי: שרון דרעי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: